תקציר מקרה וסקירה


התאמת מינון תרופות בחולי דיאליזה:

תפקוד הכליה יכול להשפיע על פינוי תרופות ועל תגובה להן בדרכים רבות. תרופות או מטבוליטים של תרופות המתפנים דרך הכליה, עלולים להצטבר במצב של ירידה בתפקוד הכליה ולגרום תופעות של רעילות או מינון יתר. אופן ההשפעה ומידתה ספציפיים עבור תרופות שונות, עבור מטופלים שונים ועבור שילובי תרופות שונים. ההערכה של מידת ההשפעה אינה טריוויאלית. בחולים עם ירידה בתפקוד הכליה נדרשת התאמת מינון עבור תרופות רבות.

חשוב לזהות מטופלים עם ירידה בתפקוד הכליה, יש לבדוק אם קיימות תרופות שיש להפסיק או להחליף בגלל תפקוד הכליה, לבחור תרופות שאינן נפרוטוקסיות ולקבוע את המינון ואת משטר הטיפול המתאימים. חשוב להתייחס לשילוב של תרופות ולנטר את הטיפול התרופתי ואת תפקודי הכליה.

במקרה הבא נתייחס לשאלה של התאמת מינון של Etoposide ו-Carboplatin בחולה דיאליזה

 

מקרה של תמר פישמן, רוקחת קלינית, מרכז רפואי מאיר

 


ניטור הולם של רמות תרופות נבחרות ותרופות עם טווח תרפויטי צר:

קיים קושי במתן טיפול מיטבי בתרופות עם טווח תרפויטי צר ותרופות נבחרות אחרות. לתרופות אלו

מוגדר טווח תרפויטי של רמות אופטימאליות בדם שבו התרופה יעילה.

רמות נמוכות, תת תרפויטיות -כרוכות בכישלון טיפולי, רמות גבוהות מהטווח התרפויטי קשורות לתופעות לוואי ואף להרעלה ולכן טיפול בתרופות אלו, דורש ניטור רמות בדם ואופן הניטור שונה בין התרופות.

רמת כל תרופה אינה מושפעת רק מהמינון הניתן, אלא מעוד גורמים נוספים כגון גיל, משקל גוף, מסת שרירים, תפקודי כליות, נטילת תרופות במקביל ועוד. בנוסף, עיתוי בדיקת רמת התרופה אינו אחיד בתרופות אלו.

טיפול בתרופות אלו מהווה אתגר לרופא המטפל, היות ואופן ניטור כל תרופה ייחודי וקיים צורך להתחשב במספר פרמטרים בכדי לקבוע משטר טיפולי יעיל ובטוח למטופל.

 

מצורפת עבודה שנעשתה במרכז הרפואי כרמל המתארת את הצורך בניטור תרופות נבחרות ותרופות עם טווח תרפויטי צר ותרומת שירותי הרוקחות בנושא.