אין תועלת במתן של סטרואידים במתן פומי לטיפול בזיהום במערכת הנשימה התחתונה

 

סטרואידים הניתנים במתן פומי לא מורידים את חומרת הסימפטומים או המשך שלהם במטופלים מבוגרים ללא אסטמה הסובלים מזיהום אקוטי בדרכי הנשימה התחתונות בהשוואה לפלצבו, כך עולה מתוצאותיו של מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-JAMA.

המחקר הזה מצביע על כך שמתן של קורטיקוסטרואידים במתן פומי לא צריך להיות בשימוש במבוגרים במסגרת הקהילה שאינם סובלים מ-COPD  או מאסטמה שאינם דורשים טיפול  מיידי עם אנטיביוטיקה.

מדובר במחקר רנדומאלי, מבוקר פלצבו, שהתרחש ב-54 קליניקות של רופאי משפחה באנגליה בין יולי 2013 לאוקטובר 2014. המחקר כלל בתוכו 401 מטופלים מבוגרים שהגיל הממוצע שלהם עמד על 47 שנים, 63% מהם היו נשים ו-17% היו מעשנים. משתתפי המחקר סבלו משיעול אקוטי ולפחות סימפטום אחד של זיהום במערכת הנשימה התחתונה שלא דרש מתן מיידי של טיפול אנטיביוטי. למטופלים לא הייתה היסטוריה של COPD  והם לא הזדקקו לתרופות לאסטמה במהלך 5 השנים האחרונות. החוקרים בחרו באופן רנדומאלי משתתפים לקבל prednisolone במתן פומי (n=199) במינון של 40 מ"ג/ יום או את הפלצבו התואם (n=202) פעם ביום למשך 5 ימים.

המטופלים מדדו את ה-peak expiratory flow פעמיים ביום למשך 28 ימים או עד אשר הסימפטומים נעלמו. לאחר מכן, המטופלים המשיכו לדווח על סימפטומי השיעול למשך 28 ימים נוספים.

נערכו אנליזות לתקנון של גיל, מין, חיסון לשפעת, עישון והבדלים אפשריים בפרמטרים ב-baseline. בשתי הקבוצות היה משך שיעול שהחמיר שהיה דומה תוך 5 ימים  ביניהן. בקבוצה שנטלה את ה-prednisolone הייתה חומרת סימפטומים מעט נמוכה יותר בהשוואה לקבוצת הפלצבו, אך התוצאות לא היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית לאחר הביצוע של התקנון לערפלנים עתידיים. בסופו של דבר, שתי הקבוצות לא הראו הבדלים משמעותיים עבור הסימפטומים האחרים של זיהום בדרכי הנשימה התחתונות, שימוש באנטיביוטיקות ותופעות לוואי שאינן חמורות. לא דווח על תופעות לוואי חמורות.

המחקר של מתן סטרואידים במתן פומי לשיעול אקוטי הינו המחקר הגדול ביותר עד כה שהעריך שימוש בסטרואידים לזיהום בדרכי הנשימה התחתונות במסגרת הקהילה. זהו גם המחקר הראשון העריך מתן של סטרואידים במתן פומי ולא סטרואידים בשאיפה.
עם זאת, כותבי המאמר מציינים שיש לו מספר מגבלות. הרופאים בחרו אלו מטופלים יכולים להשתתף, והמשתתפים דיווחו באופן עצמי על הסימפטומים שלהם, דבר שייתכן ויצר הטייה במחקר. ההיענות של המטופלים לא נמדדה, למרות שבמידה ושיעור חוסר האפקט ותופעות הלוואי היו דומים, הדבר מצביע על הבדלים מינוריים בהיענות בין שתי הקבוצות.

לסיכום, התוצאות מצביעות על כך שסטרואידים במתן פומי לא צריכים להיות בשימוש לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות בסוג המטופלים שהשתתפו במחקר. עם זאת, עדיין נשארת השאלה לגבי התועלת שלהם בקבוצות מטופלים אחרות. ולכן, עדיין יש צורך במחקר נוסף על מנת לבסס את היעילות של סטרואידים במתן פומי במטופלים עם זיהומים חמורים יותר, המתבטאים בעלייה ב-CRP או הדורשים מתן של טיפול אנטיביוטי ומחקרים גדולים יותר או מטא אנליזות עדיין נדרשים על מנת להבין את האפקטים בתת קבוצות כגון: מטופלים עם מחלה ממושכת ומטופלים שלא מעשנים.

JAMA. 2017;318(8):721-730. doi:10.1001/jama.2017.10572

למקור - לחץ כאן

סיכמה: ד"ר יעל צנציפר שטרייכמן