אפילו מחסור קטן בשינה מקושר עם עלייה בסיכון לדיכאון וחרדה

 

למרות שמחקרים קודמים בתחום הראו קשר בין מחסור משמעותי בשעות שינה לבין סימפטומים נפשיים, מחקר חדש שנערך מצביע על כך שאפילו מחסור מינימלי בשעות שינה יכול לגרום לתופעות נפשיות. המחקר הוצג בכינוס של השנתי של ה-American Academy of Neurology .

בבחינת מידע מסקר טלפוני ארצי שכלל בתוכו למעלה מ-20,000 משתתפים מבוגרים, החוקרים מצאו שכל תוספת של שעת שינה הייתה מקושרת בצורה משמעותית מבחינה סטטיסטית לירידה בסיכון לפתח סימפטומים של דיכאון, חוסר תקווה, עצבנות ותחושה של חוסר מנוחה.

ומצד שני, מעט מידיי שינה הייתה מקושרת עם סיכון גבוה יותר לכל אחת מתופעות הללו בהשוואה למצב של שינה אופטימלית (המוגדרת כ-7-9 שעות שינה בליילה).

בנוסף לכל הנאמר עד כה, במידה וישנים רק שעת שינה אחת פחות משעות השינה המומלצות, הדבר היה מקושר לעלייה של 60-80% בסיכון לפתח את הסימפטומים הללו. כמובן, שאין מדובר במצב חד פעמי, אך במידה ו מטופל נמצא במצב כרוני שבו הוא לא יכול לישון בצורה מספקת, הוא יחוש באפקטים הללו. המחקר הזה בא לפתוח את עיניי אנשי מקצועות הבריאות ולגרום להם להבין שאפילו תלונות מינוריות על שנת הלילה יכולות להיות ברות השפעה על מצבו הנפשי של המטופל.

למרות שהפרעות שינה באופן כללי נפוצות בקרב מטופלים עם דיכאון ו/או חרדה, הקשר של הפרעות שינה מינוריות לא נבחן בעבר על ידי החוקרים. ייחודו של המחקר הנוכחי היה בכך שהוא בחן אוכלוסייה אמיתית ובבחינה של סוגיית הפרעות שינה המינוריות.

החוקרים העריכו מידע עבור 20,851 משתתפים (50.4% היו נשים, הגיל הממוצע עמד על 47.5 שנים) שהיו במערכת של במערכת של "Behavioral Risk Factor Surveillance". הסקר הטלפוני הזה, מהמרכז למניעת מחלות, שאל מטופלים מבוגרים בנוגע למגוון של נושאי בריאות, כולל הרגלי שינה, פעילות, ומאפיינים דמוגרפיים, ומדובר פה בדיווח עצמי.

המשתתפים נשאלו כמה שעות שינה הם ישנים בממוצע במהלך 24 שעות, כולל שעות של תנומה. כמו כן, המשתתפים גם נשאלו האם הם חשו באופן ספציפי סימפטומים של עצבנות, חוסר תקווה, חוסר מנוחה או דיכאון מבלי יכולת להתעודד במהלך תקופה של 30 ימים ובמשך כמה ימים הם חשו שהבריאות הנפשית שלהם "איננה טובה".

שעות השינה האופטימליות נעות בין 7-9 שעות ללילה והם דווחו על ידי 60.6% מהמשתתפים, שעות שינה מעטות אך מתקבלות על הדעת (6 שעות) דווחו על ידי 23.8% מהמשתתפים ושינה בלתי מספקת של (5 שעות שינה ואף פחות מכך) דווחו על ידי 12.9% מהמשתתפים.

לאחר ביצוע תיקנון לגורמי סיכון כגון: גיל, מין, גזע ו- BMI,  נמצא שמשך השינה היה מקושר באופן הפוך עם המספר של הימים שהמטופלים חשו שהבריאות הנפשית שלהם איננה טובה. מעבר לכך, נמצא שכל שנת שיעה נוספת מעבר למומלץ, הייתה מקושרת עם ירידה בסיכון לתופעות לוואי.

לסיכום, חשוב לציין שמדובר פה בסה"כ בשינוי של שעת שינה אחת. מעבר לכך, חשוב לדעת ששינה מעטה מידיי ושאיננה מספקת, אפילו במידה מינורית, הייתה מקושרת בצורה משמעותית עם סיכון גבוה יותר בהשוואה למטופלים שישנו שינה אופטימלית.

American Academy of Neurology 2017 Annual Meeting (AAN).  Abstract S14.006. Presented April 24, 2017

למקור - לחץ כאן

סיכמה: ד"ר יעל צנציפר שטרייכמן