האם קיימת רמיזה מסוימת לסיגנל של סיכון נוירו-קוגנטיבי ממעכבי PCSK9 במטא אנליזה?

 

מתוך מטא אנליזה חדשה שנערכה לאחרונה, עלה סיגנל של השפעה נוירו-קוגנטיבית בעקבות השימוש ב-PCSK9. ממצא זה תומך בדאגות עבר שייתכן וקיים סיכון כזה עבור תרופות היכולות להוריד את רמות ה-LDL כולסטרול באופן משמעותי. הסקירה מעידה על כך שמעכבי PCSK9 אינם מקושרים עם תופעות לוואי רציניות, השפעה על מערכת השריר שלד או שבץ. למעכבי ה-PCSK9 יש פוטנציאל משמעותי לריפוי והם מוגדרים כבטוחים כפי שהודגם במחקרים שבוצעו עד כה.

הסיגנל הרומז על תופעות לוואי נוירו- קוגנטיביות אינו מהווה המלצה להפסיק את השימוש בתרופות אלו בקרב תתי אוכלוסייה ספציפית היות וההוכחות בנושא אינן חד משמעיות. עם זאת, חשוב להיות מודעים לתופעות הלוואי הפוטנציאליות ולנטר את המטופלים באופן צמוד לאיתור של סיגנלים או סימפטומים נוירו- קוגנטיבים שיכולים להופיע במהלך תקופת המעקב. ה-FDA אישר לאחרונה את מעכבי ה-PSCK9 לטיפול בהיפרכולסטרולמיה במבוגרים והמחקרים הראו ירידה ברמות ה-LDL כולסטרול ושיפור בתוצאים הקרדיווסקולריים.

Bolli ושותפיו ביצעו לאחרונה מטא- אנליזה של מחקרים רנדומליים מבוקרים על מנת להעריך את הבטיחות ארוכת הטווח של מעכבי PCSK9. באנליזה שלהם נכללו 11 מחקרים (ורק שני מחקרים גדולים) שהעריכו את מעכבי ה-PCSK9 ודיווחו על תוצאות הבטיחות שלהם לאורך תקופת מעקב של 6 חודשים לפחות. נמצא שהשכיחות הכוללת של תופעות לוואי חמורות הייתה דומה בין המחקרים השונים.

עם זאת, כאשר מחברי המטא- אנליזה באו לבחון את רק את התוצאים של 2 מחקרים גדולים שנערכו בנושא (ODYSSEY LONG TERM ו-(OSLER, שכללו בתוכם כ-65% מכלל המטופלים במטא- אנליזה, נמצאה עלייה של למעלה מפי 2 באירועים נוירו- קוגנטיביים (odds ratio 2.81, 95% CI 1.32–5.99; P=0.007). האירועים הללו כללו בתוכם: דליריום (כולל בלבול), הפרעות קשב וריכוז, דמנציה ומצבים של שכחה אחרים, הפרעות בחשיבה ובתפיסה של המציאות והפרעות נפשיות אחרות. החוקרים הצביעו על כך שבכל המחקרים שעברו אנליזה, הדיווח של האירועים הנוירו- קוגנטיביים היה דיווח עצמי ולאף אחד מהמחקרים לא היה מידע על מצב ה-baseline של התפקוד הקוגנטיבי של המטופלים.

בין השאלות שהחוקרים מעוניינים לבדוק נכללת שאלת הסף התחתון של ערכי ה- LDL  כולסטרול  שעד אליהם מותר להגיע והשאלה השנייה היא מיהם תתי הקבוצות של המטופלים אשר מצויים בסיכון מוגבר לאירועים הנוירו- קוגנטיביים הללו. כמובן, כמו כל תרופה אחרת, תמיד יש לדון בסיכונים אל מול התועלות של הטיפול ולראות האם התועלת עולה על הסיכון והאם קיימות אלטרנטיבות נוספות. חשוב לשתף את המטופלים בתוצאות של המטא- אנליזה הזו ולגרום להם להיות מודעים לתופעות הלוואי הפוטנציאליות הללו. עם זאת, חשוב להדגיש בפניהם שהמידע איננו חד משמעי ושעדיין מתקיימים בתחום הזה מחקרים על מנת להגיע לתשובה יותר חד משמעית.

לסיכום, החוקרים לא מאמינים כי יש צורך במחקר חדש על מנת להעריך את תופעות הלוואי הקוגנטיביות בפני עצמן. הרעיון הוא להעריך את הסיכון לאירועים נוירו-קוגנטיביים ממחקרים גדולים הנערכים בתרופות אלו. מעבר לכך, כפי שהומלץ על ידי ה-FDA, כל המידע נאסף על ידי מפתחי התרופה והיצרנים באופן שוטף על מנת להעריך את האפקט של ה-PCSK9.

Khan AR, Bavishi C, Riaz H, et al. Increased risk of adverse neurocognitive outcomes with proprotein convertase subtilisin-kexin type 9 inhibitors. Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2017; DOI:10.1161/CIRCOUTCOMES.116.003153.

למקור - לחץ כאן

סיכמה: ד"ר יעל צנציפר שטרייכמן